חוק הגנת הצרכן נועד להגן על כל אדם שקונה מוצרים או שרותים מעסקים המוכרים את מוצריהם או שרותיהם. לקונה קוראים ''צרכן'' כי הוא צורך את המוצר. לדבר שקונים קוראים ''נכס'' או ''מוצר''.
 |
החוק קובע מספר כללים המחייבים את המוכר: |
- המוכר לא יטעה את הקונה בפרטים החשובים של הנכס או השירות. למשל, במחירו של המוצר.
- המוכר חייב לסמן כל מוצר בצורה ברורה ולרשום עליו את המחיר המדויק. יש מוצרים שחייבים לצרף להם הוראות שימוש.
- אסור לנצל קונה אם הוא מוגבל או אינו מבין את השפה.
- במידה והקונה מגלה כי המוצר פגום, או שנמכר לו בהטעיה, הוא רשאי להחזירו לחנות בתוך שבועיים ולקבל חזרה את כספו
|
החוק מתייחס גם לפרסום של המוצרים: |
- אסור להטעות את הקונה בפרסומת בעיתון או בטלוויזיה ויש להסביר בפרסומת בדיוק את טיב המוצר ואת שימושיו.
זכויות יוצרים: דניאל פויירשטיין
|
לגבי ילדים: |
- פרסומת לילדים צריכה להיות ברורה, ואסור להראות בה דברים אלימים או מפחידים. אסור לעודד ילדים לקנות את החפץ או לשכנע את ההורים לקנות אותו. אסור גם לגרום שילדים ירגישו מקופחים לעומת חבריהם, אם לא קנו את החפץ.
- איסור על פרסומות המעודדות ילדים לנהוג בצורה שתסכן את חייהם. כמו, לשחק בכביש, לנהוג במכונית בלי רישיון, להשתמש בתרופות או לעשות דברים מסוכנים, כמו עישון.
- איסור על פרסומות בבית הספר או בגן.
הרשות להגנת הצרכן ממונה על הגנת הצרכן וניתן לפנות אליה בתלונות נגד מי שהפר את החוק.
