כמחצית מאוכלוסיית ישראל הן בנות – ילדות, נערות ונשים, וכמחצית הם בנים – ילדים, נערים וגברים. בנות ובנים רוצים דברים דומים – הם רוצים שיאהבו אותם ושיכבדו אותם, הם רוצים להצליח בלימודים, להשתתף בחוגים מעניינים, לשחק ולטייל. כך גם אצל המבוגרים – נשים וגברים רוצים שיהיה להם מקצוע מענין, משפחה, תחביבים ובילויים. ובכל זאת, יש הבדל בין המינים.
בעבר היה הבדל גדול בין התפקידים שמילאו נשים וגברים בחברה ובמשפחה – הגברים יצאו לעבודה, דאגו לפרנסת המשפחה והשתתפו בכל התפקידים החשובים בחברה, ואילו הנשים נשארו בבית, טיפלו בילדים, בישלו וניקו.
לאט לאט השתנה המצב, וכיום הנשים לומדות מקצוע, עובדות ומתפרנסות כמו הגברים. יותר ויותר נשים ממלאות תפקידים חשובים בארגונים שונים, ויש ביניהן מנהיגות, ממציאות, מדעניות, נשות עסקים וכדומה. כיום יותר גברים משתתפים בטיפול בבית ובילדים. כלומר, יש יותר שוויון בין גברים לנשים.
גם היום השוויון בין גברים לנשים איננו מלא. יש מקומות עבודה שמעדיפים להעסיק עובדים גברים; במקומות עבודה רבים הנשים מקבלות תפקידים פחות חשובים מן הגברים; והשכר של נשים נמוך מזה של הגברים, אף על פי שהן עושות את אותה עבודה.
בשנים האחרונות נחקקו בישראל ובעוד מדינות חוקים שונים שנועדו לקדם את השוויון בין נשים לגברים. למשל, לפי החוק, בכל הצעת עבודה חייבים לתת הזדמנות שווה גם לגברים וגם לנשים להציע את עצמם לתפקיד. חייבים לקבל לעבודה את מי שהכי מתאים לתפקיד, ולא משנה אם הוא גבר או אישה.
