מהי לשון הרע?

בזמן ההפסקה בבית הספר שבו לומד פאיד, כל הילדים משחקים, נהנים ומספרים סודות זה לזה. יש גם ילדים שקוראים ספרים או לומדים.

כשפאיד ישב בכיתה, הוא שם לב שהרבה ילדים מסביבו מתלחשים ומסתכלים עליו, מצביעים עליו עם האצבע. נור מתלחשת עם אחמד, יוסוף מתלחש עם עיישה... על מה הם מתלחשים?...

פאיד ניגש בזמן ההפסקה לנור ושאל אותה על מה היא התלחשה עם אחמד בשיעור, ולמה הם הצביעו עליו. נור מעט התביישה, אבל בסוף הסכימה לספר לפאיד את הסוד המלוכלך:

"כולם מספרים עליך שאתה הולך בשכונה ואוכל זבל מפחי האשפה. זה מגעיל, ובגלל זה כולם חושבים שאתה ילד מלוכלך ולא רוצים לשחק אתך. גם אותי זה מגעיל, אז תסלח לי, אני רוצה ללכת". "חכי נור, רק שתדעי לך שזה בכלל לא נכון! את גם יודעת שזאת לא האמת!"... זעק פאיד.

"אגב... יש עוד משהו שלא אמרתי לך... גם בשירותים של הבנות כתוב בענק על הדלת שאתה ילד רע שצריך להתרחק ממנו", הוסיפה נור. "אבל זה ממש לא נכון! מי כתב את זה עליי?" שאל אותה פאיד. נור הצביעה על חסן, אחד מהחבר'ה המקובלים בבית הספר כולו.

פגוע ובוכה ניגש פאיד אל מורתו. הוא סיפר לה מה קרה, וביקש את עצתה. המורה זכרה שקיים חוק איסור לשון הרע, שעונה בדיוק על מצבים כמו של פאיד. היא החליטה להרגיע אותו ולקיים בכיתה שיעור בנושא החוק.

"תלמידיי, היום אני מעדיפה שנעזוב את המתמטיקה. יש מתמטיקה אחרת, אנושית, שעליכם ללמוד אותה. המתמטיקה הזאת קיימת בחוק איסור לשון הרע.

הכלל הבסיסי בו, הוא, שלכל בני האדם יש כבוד, גם לאנשים שנדמה לנו שהם שונים מאיתנו, מפחידים אותנו או שהם פחות טובים מאיתנו. אל כולם יש להתייחס בחמלה ובהבנה.

המילים שאנו אומרים על אנשים אחרים, בין שהם יחידים או קבוצה של אנשים - עלולות לפגוע מאוד ולעורר שנאה ואלימות מיותרות. גם אם אנחנו מתלחשים ומעבירים סודות, וגם אם אנחנו תולים שלט ענקי ובו דבר רע על מישהו - זה פוגע. לא רק באדם שמדברים עליו, אלא גם בכם, כי אתם לא יודעים אם הסוד הרע שסיפרתם עליו יהיה בסופו של דבר הסוד הרע שמספרים עליכם.

אפילו על אדם שמת אסור לומר דברים רעים, כי זה פוגע לא רק בכבוד המת אלא גם בכבוד משפחתו שלו ובכבודם של כל מי שאהבו אותו.

(זכויות יוצרים: דניאל פוירשטיין)

הוצאת לשון הרע - עבירה פלילית

הוצאת לשון הרע היא מעשה כל כך חמור, עד כדי כך שהחוק קבע שאדם מספר דבר רע על אדם אחר יכול להיכנס לכלא לשנה ולקבל קנס של עד 50,000 שקלים. גם אם האדם שסיפרו עליו את הדבר הרע, לא ממש נפגע מכך. האדם שנפגע רשאי לבקש שלא ימשיכו לפרסם את הדבר הרע שאמרו עליו או לבקש שיפרסמו התנצלות או שיפרסמו שהדברים אינם נכונים. אם פרסמו את הדבר הרע בציבור, עלולים להיענש גם מי שסיפר את הדבר הרע וגם מי שהכניס את הפרסום לעיתון או לטלוויזיה.

מתי מותר לפרסם פרסום פוגע?

אומנם ישנם מקרים שבהם מותר לומר דברים רעים על אנשים אחרים בלי להיענש: כשזאת ביקורת על מוסד ציבורי, כשאנו אומרים דברים כדי להתגונן בבית המשפט או כדי להגן על זכויותינו, כשזאת ביקורת על יצירה, כמו ספר או סרט, ובמקרים דומים. במקרים אילו, חופש הביטוי גובר על הזכות לשמו הטוב ולכבוד של האדם הנפגע.

במקרים כאלה מי שאמר את לשון הרע צריך להוכיח - שהדברים שאמר היו אמת, או שהוא לא ידע שהדברים עלולים לפגוע באדם האחר, או שהוא לא ידע שהדברים הולכים להיות מפורסמים ברבים. במקרה שהאדם שסיפר את הדבר הרע התנצל או שהוא מוכיח שהוא לא ידע שזה דבר רע, רשאי השופט להתחשב בו ולא להעניש אותו.

אמנם אתם עדיין לא מבוגרים, ואיש לא יישלח אתכם לכלא או יחייב אתכם לפצות בכסף את האדם שפגעתם בו, אבל אולי כדאי שתחשבו, ביניכם לבין עצמכם, איך אתם הייתם מרגישים אם כל הכיתה היתה יודעת עליכם משהו רע, בין שהוא שקרי ובין שהוא נכון, רק כי מישהו סיפר את זה לכולם".

הכיתה ישבה בשקט. כולם חשבו על מה שהמורה אמרה. רובם ידעו והבינו היטב על מה היא מדברת. לפתע התרומם חסן מכיסאו, ניגש אל פאיד וביקש ממנו לבוא אתו ולעמוד ביחד מול הכיתה.

"פאיד אחי, אני מצטער על מה שעשיתי לך. קינאתי בך על ציוניך, ולכן הפצתי בין כולם את לשון הרע עליך. זה היה שקר. לא תיארתי לעצמי שהשקר יילך ויגדל בין כולם. לא ידעתי שכולם יעבירו את זה הלאה. אני מצטער. דעו לכם כולכם, אל תמהרו להאמין לכל דבר רע שמספרים לכם על מישהו אחר. בגלל השקר שלי הפסדתי ידיד", אמר חסן. פאיד חיבק אותו וענה: "עכשיו הרווחת אותי בחזרה".

לקריאה נוספת על חוק איסור לשון הרע

לנוסח החוק המלא.