לפני כ 2000 שנה שרר בארצנו רעב כבד, המצב הכלכלי היה כה קשה עד שאבותינו נאלצו לעזוב את ארץ ישראל ולנדוד למצריים בשביל שלא ירעבו ללחם. פרעה מלך מצריים ניצל את מצוקתנו והפך את בני ישראל לעם של עבדים. במשך 400 שנים נאלץ עמנו לעבוד בחינם, לקבל מכות ולהיות עם שאין לו חופש לעשות כרצונו. הסבל הנורא שכרוך באיבוד החופש והחירות של בני האדם היה כה גדול, עד שהבטחנו לא לשכוח לעולם את זכר היותנו עבדים שיצאו לחופשי. מאז, בכל שנה אנו חוגגים בליל הסדר את זכר ימי העבדות, את הניצול וההשפלה ואנו זוכרים ומזכירים לילדים מדור לדור, כיצד השתחררנו מהעבדות וחזרנו להיות בני חורין, כלומר חופשיים.

כיום, ישנן מדינות רבות בעולם שבהן שורר רעב. המצב הכלכלי של האזרחים שם מאד קשה והם לא יכולים לפרנס את ילדיהם והוריהם. אנשים אלו עוזבים את ארצם ובאים לעבוד אצלנו במטרה לצאת מהמצוקה שלהם, בדיוק כפי שאבותינו עזבו את ארץ ישראל כדי למצוא אוכל. משום שהם עובדים שהגיעו ממקום זר, קוראים להם "עובדים זרים".

חוק זה אוסר על סחר בבני אדם וקובע כי מי שמתייחס לאדם אחר כמו לרכוש, עובר עבירה פלילית. לפי החוק אסור לקחת לאדם את החופש שלו, אסור לכלוא ולהחזיק אדם בניגוד לרצונו ואסור להעביד אותו בתנאי עבדות, מי שעושה כן צפוי לעונש של 16 שנות מאסר. אסור אפילו לקחת לאדם זר את הדרכון שלו, כי זה הדבר שנותן לו חופש לעזוב את הארץ אם הוא רוצה.

כמו שאסור למכור ולקנות בן-אדם, כך גם אסור למכור או לקנות איבר של גוף האדם (אסור לקנות כליה למשל), וכמובן שגם אסור לסחור בתינוקות או עוברים שנמצאים עדיין בבטן של אמם.

מי שחוטף אישה או איש במטרה למכור אותם לעבדים, דינו 20 שנות מאסר.

המדינה יכולה לפי חוק זה לקחת את הרכוש והכסף של פושע שסחר בבני אדם, ועם הכסף הזה לעזור לשיקום החיים של קורבן הסחר, ולממן בכסף זה פעולות של המדינה שמטרתן פיקוח על איסור סחר בבני אדם.