הפגנה היא התאספות של אנשים אשר מעוניינים להביע את עמדתם בנושא כלשהו. המפגינים מביעים את עמדתם באמצעות שלטים, נאומים או בכל דרך אחרת באמצעותה הם מעבירים את המסר שלהם. הזכות להפגין קשורה, לכן, לחופש הביטוי שכן המפגינים מבטאים את דעתם.

במדינה דמוקרטית הזכות להפגין חשובה מאוד. מכיוון שדמוקרטיה היא שלטון העם, הזכות להפגין מאפשרת לאזרחים להביע את עמדתם ולומר כיצד לדעתם על השלטון (הנציגים שלהם) לפעול. הפגנות הן גם אחד האמצעים של האזרחים למחות נגד החלטות ופעולות של השלטון. הפגנות מושכות את תשומת הלב של הציבור והמנהיגים. הזכות להפגין קבועה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ובחוקות רבות.

מתי דרוש רישיון להפגנה?

בישראל, מי שמעוניין לקיים הפגנה שישתתפו בה לפחות 50 איש במקום ציבורי צריך לקבל רישיון מהמשטרה לערוך את ההפגנה. כאשר המשטרה מחליטה אם לתת רישיון להפגנה עליה לבדוק אם ההפגנה עלולה לפגוע באופן חמור בסדר הציבורי. כל הפגנה או תהלוכה פוגעת בסדר הציבורי ועלולה להפריע למשל לתנועה. זו אינה סיבה טובה מספיק למנוע מאזרחים להביע את עמדתם ולהפגין. המשטרה יכולה לסרב לתת רישיון להפגנה רק אם הפגיעה בסדר הציבורי עלולה להיות חמורה ולמשטרה אין אמצעים מספיקים לשמור על הסדר במקרה זה. למשל, אם יש חשש שיהיו התפרעויות ומעשי אלימות (של המפגינים או נגד המפגינים) ולמשטרה יש באותו יום עוד אירועים רבים אחרים והפגנות נוספות באופן שהיא יודעת שלא תוכל להגן על שלום האזרחים.

הזכות להפגין יכולה להתנגש בזכויות נוספות.

אם למשל מתארגנת הפגנה מול ביתו של שר בממשלה, ההפגנה עלולה להטריד את השר, את משפחתו וגם את שכניו בשכונת המגורים. ההפגנה עלולה לפגוע בזכותם לפרטיות. במקרים כאלו, המשטרה יכולה לקבוע שהמפגינים יוכלו להפגין רק במרחק מסוים מהבית הפרטי ובשעות מסוימות.