כל אדם זכאי לחֵירוּת המחשבה, המצפון והדת.

החירות כוללת את הזכויות של כל אדם:

א. לְהָמִיר (לְשַׁנוֹת) את דתו או את אמונתו

ב. לתת ביטוי לדתו או לאמונתו בדרכים שונות:

1. לבד או בציבור

2. ברשות היחיד או ברשות הרבים

3. בהוראה

4. בנוהג

5. בפולחן

6. בשמירת מצוות

זאת הזכות לחופש הדת, כפי שנקבעה בהכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם (סעיף 18).

נבחן זאת באירוע שקרה בישראל:

לקראת חג החנוכה העמידו בבית-הספר חנוכייה כנהוג בחג החנוכה של היהודים. באותו הזמן חל גם חג המולד של בני הדת הנוצרית, ולכן ביקשו תלמידים נוצרים להעמיד בבית-הספר גם עץ אשוח, כנהוג אצל הנוצרים.

אירוע זה העלה את השאלה:

האם, לפי הזכות לחופש הדת, צריך לאפשר לתלמידים לא יהודים לבטא את הדת שלהם בבית-הספר? זוהי בעיה בבתי הספר הציבוריים היהודיים בישראל כיוון שישראל מוגדרת כמדינה יהודית.