הדפסה | חזרה3

עמוד הבית > משטר ובחירות

מבנה הכנסת ומוסדותיה
מחבר: ניסן נוה

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

הכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל. מקום מושבה הוא במשכן הכנסת בירושלים, וחברים בה 1120 חברי כנסת, אשר נבחרו על ידי האזרחים והם מייצגים את העם לתקופת כהונה של 4 שנים. אחרי 4 שנים הכנסת מתפזרת ונערכות בחירות לכנסת חדשה.

הכנסת מתכנסת לישיבתה הראשונה בשבוע השני שלאחר פרסום תוצאות הבחירות.

ישיבה זאת נפתחת על ידי נשיא המדינה (ובהעדרו - על ידי זקן חברי הכנסת), והוא גם מנהל את ישיבת הפתיחה החגיגית. בישיבת הפתיחה חברי הכנסת מצהירים אמונים למדינת ישראל ומתחייבים למלא את תפקידם באמונה.

הכנסת נבחרת אמנם לתקופת כהונה של 4 שנים, אך היא יכולה לפזר את עצמה לפני תום תקופת כהונתה על ידי קבלת חוק לעניין זה ברוב של חברי הכנסת. הכנסת ה- 10 למשל, החליטה להתפזר לפני תום תקופת כהונתה (בשנת 1984), וכך עשו גם הכנסת ה- 12 (בשנת 1992), הכנסת ה-13 (1996) והכנסת ה-14 (בשנת 1999).

הכנסת מקיימת את פעילותה במהלך מושב הכנסת,2 המתנהל ב- 2 כנסים בשנה: כנס חורף וכנס קיץ, ובתקופה שביניהם היא יוצאת לפגרה. במקרים מיוחדים ודחופים הכנסת מתכנסת גם בפגרה.3 ישיבות הכנסת נערכות בדרך כלל בימים שני, שלישי ורביעי בשבוע, נרשם בהן פרוטוקול4 והן פתוחות לקהל. בישיבות אלה צופים אזרחים רבים המבקרים בכנסת. נוכחים בהן גם נציגי התקשורת, המסקרים את הדיונים ומביאים את עיקריהם לידיעת הציבור.

מבנה הכנסת ודרכי עבודתה מוגדרים בתקנון הכנסת. התקנון כולל הוראות שונות שקבעה הכנסת עצמה לגבי דרכי עבודתה על פי הצעת ועדת הכנסת. הוראות אלה עוסקות בארגון הכנסת - יושב ראש הכנסת וסגניו, ועדות הכנסת, סיעות הכנסת, חברי הכנסת, מזכירות הכנסת, ובעבודת הכנסת - ישיבות, סדר היום, שאילתות, עבודת הוועדות, תהליך החקיקה. בעניינים שאינם מוגדרים בתקנון, הכנסת פועלת על סמך הנוהג המקובל בה.

יושב ראש הכנסת נבחר על ידי חברי הכנסת בהצבעה גלויה וברוב רגיל. היו"ר הוא האחראי לניהול עבודת הכנסת: ניהול ענייני הכנסת, ייצוגה כלפי חוץ, שמירת כבודה, אחריות לקיום התקנון, קביעת סדר הישיבות וסדר היום של הישיבות, ניהול הישיבות, הצגת נושאים להצבעה וקביעת תוצאות ההצבעה. יו"ר הכנסת אחראי גם לשמירת החסינות של חברי הכנסת ושל משכן הכנסת. כמו כן הוא אחראי לעבודתם התקינה של עובדי הבית - קצין הכנסת, מזכיר הכנסת והעובדים האחרים. בנוסף, יושב ראש הכנסת הוא ממלא מקומו של נשיא המדינה בהעדרו.

לאחר שנבחרה, הכנסת בוחרת5 מתוך חבריה גם את סגני היו"ר,6 את יושבי ראש הוועדות השונות ואת חברי הוועדות. כן היא ממנה ועדה מיוחדת הנקראת "ועדה מסדרת", שתפקידה להכין את הכנסת החדשה לקראת תחילת פעילותה.

סיעות הכנסת

הכנסת מורכבת מסיעות. הסיעה מורכבת מחברי הכנסת שהם נציגיה של רשימה שקיבלה ייצוג בכנסת.7 למשל, סיעת "הליכוד" מורכבת מנציגיה של רשימה זאת, שנבחרו בבחירות והם מכהנים כחברי כנסת מטעמה.

סיעות הבית נחלקות לסיעות הקואליציה - סיעות שיש להן ייצוג בממשלה והן תומכות בה, וסיעות האופוזיציה - סיעות שאינן שותפות בממשלה והן מתנגדות לה. הקואליציה מוקמת לאחר משא ומתן קואליציוני בין המפלגות המרכיבות את הממשלה. משא ומתן זה מוביל ל"הסכם קואליציוני" בין הסיעות המרכיבות את הממשלה.

בכנסת יש ייצוג למספר סיעות רב: בכנסות השונות שהתקיימו עד היום השתתפו 10 סיעות ויותר; בכנסת ה- 15 משתתפות 17 סיעות.

עבודת הכנסת מאורגנת במידה רבה על בסיס סיעתי. מרכזיותן של הסיעות בעבודת הכנסת עולה מן העובדות הבאות:

  1. מרבית הדיונים במליאת הכנסת הם דיונים סיעתיים. בדיונים אלה כל סיעה מקבלת זמן דיבור בהתאם לגודלה, והיא מחלקת אותו בין חבריה. הסיעה קובעת מי מחבריה ידבר בדיון ובמשך כמה זמן הוא ידבר. (זאת בשונה מהדיונים האישיים, שבהם מוקצב זמן דיבור לחברי הכנסת עצמם ולא לסיעות.)
    הדיונים החשובים הנערכים בכנסת הם דיונים סיעתיים: דיונים בעניין כינון הממשלה, הצעות תקציב, הצעות אי אמון.
  2. הצעות לסדר היום והצעות חוק פרטיות נקבעות בדרך כלל על בסיס מכסה סיעתית.
    הגשת הצעה כזאת מחייבת הסכמה-מראש של הסיעה. גם השאילתות מקבלות לעתים את אישור הסיעה.
  3. קביעת החברים בוועדות הכנסת נעשית על פי מפתח מפלגתי והיא נקבעת במשא ומתן בין הסיעות.
  4. בעת הרכבת ממשלה חדשה, נציגי סיעות הכנסת נפגשים עם הנשיא להתייעצויות.
  5. סדר הישיבה בכנסת הוא על בסיס סיעתי.
  6. על פי חוק מימון מפלגות - כל סיעה זכאית לקבל מן המדינה הקצבה כספית למימון הוצאותיה השוטפות. הסכום מוקצב בהתאם לגודל הסיעה בכנסת.
  7. סיעות הכנסת יכולות להגיש הצעות החלטה סיעתיות ולמסור הודעות סיעתיות בכנסת.
  8. מרבית ההצבעות בכנסת הן על בסיס סיעתי. בהצבעות אלה חברי הכנסת החברים בסיעה מצביעים על פי החלטת סיעתם ולא על פי שיקול דעתם האישי. כלומר, קיימת "משמעת סיעתית".

המשמעת הסיעתית

"משמעת סיעתית", פירושה: חיוב חברי הסיעה להצביע בהתאם להחלטת סיעתם. גם אם חבר כנסת אינו מסכים לעמדת סיעתו בהצבעה, הוא חייב במשמעת הסיעתית. המשמעת הסיעתית של חברי סיעות הקואליציה חשובה לצורך תפקודה התקין של הממשלה, שהרי אם כל חבר בסיעת הקואליציה התומכת בממשלה ינהג בהצבעתו מתוך שיקול דעת עצמאי, הממשלה עלולה להיכשל בהצבעות בכנסת ואף ליפול. מכאן שהמשמעת הסיעתית מגבירה את יציבות מערכת השלטון בישראל.

יש מקרים שבהם סיעה מאפשרת לחבריה חופש הצבעה או הצגת עמדה עצמאית מעל לדוכן הכנסת - זאת בדרך כלל בנושאים שאינם מרכזיים או בנושאים מצפוניים.

מפלגות היוצרות ביניהן ברית להקמת סיעה משותפת בכנסת מסכימות ביניהן לעתים על חופש הצבעה לחברי הסיעה מן המפלגות השונות, וזאת בנושאים שהן מגדירות מראש או בנושאים הנחשבים בעיני חבריהן כחשובים ועקרוניים. במקרים אלה מתקיימת משמעת מפלגתית אך לא מתקיימת משמעת סיעתית. הן גם מקבלות מימון נפרד לפעילותן.

מה יוכל לעשות חבר כנסת אשר אינו מוכן לקבל על עצמו את עול המשמעת הסיעתית?
המשמעת הסיעתית לא נקבעה בחוק
. על פי החוק, חבר הכנסת נשבע אמונים למדינת ישראל ונשבע למלא באמונה את תפקידו כחבר כנסת, ואולם החוק אינו מחייב אותו להישמע לסיעתו או למפלגתו. יתרה מזאת: חבר הכנסת רשאי לפרוש מסיעתו ולהקים סיעה חדשה עם חברי כנסת אחרים, או להצטרף לסיעה אחרת ולפעול כחבר כנסת עצמאי, או להקים סיעת יחיד בכנסת.

בעשרות השנים האחרונות היו אכן מקרים של פרישת חברי כנסת מסיעותיהם מסיבות רעיוניות - אם מפני שלא הסכימו לעמדת סיעתם או מסיבות אחרות. במקרים אחדים פרשו חברי כנסת מסיעותיהם בעקבות הבטחות מסיעות אחרות לקבל משרה או טובת הנאה. כדי למנוע תופעות אלה תיקנה הכנסת בשנת 1991 את החוק וקבעה: חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מחברותו בכנסת - לקראת הבחירות הבאות לא יוכל להיות מועמד ברשימת המועמדים שתגיש הסיעה.

מליאת הכנסת וועדות הכנסת

פעילות הכנסת נעשית בשתי מסגרות: המליאה והוועדות.

מליאת הכנסת היא כינוס של כלל חברי הכנסת לדיון בנושא כלשהו. המליאה מתכנסת באולם המליאה של הכנסת.

נושאים ספציפיים ומוגדרים הדורשים דיון מעמיק מועברים לדיון בוועדות הכנסת. בכנסת פועלות עשרות ועדות, מסוגים שונים: ועדות קבועות, ועדות לעניינים מיוחדים, ועדות לעניינים מסוימים, ועדות חקירה פרלמנטריות.

הפעילויות השונות המתבצעות במליאת הכנסת

ועדות הכנסת הקבועות

בכנסת פועלות 12 ועדות קבועות. ועדות אלה דנות בהצעות חוק, בתקנות לאחר שהותקנו, בבקשות של תושבים שהוגשו לכנסת או שהוגשו לממשלה והועברו לכנסת, ובכל עניין אחר שהכנסת העבירה לוועדה לדון בו. הוועדות דנות במפורט בהצעות חוק בתחום העיסוק שלהן, מטפלות בפניות של אזרחים שהוגשו לכנסת או שהועברו אליה על ידי הממשלה לדיון ולמסקנות, בתקנות שקבעה הממשלה, בהצעות לסדר היום, ובכל עניין אחר שהעבירה הכנסת לוועדה או שהוועדה החליטה לדון בו.

חברי הוועדות נבחרים על פי העיקרון של נציגות סיעתית. לאחר הבחירות קובעת "הוועדה המסדרת" כמה חברים מכל סיעה ישתתפו בכל ועדה, וכן מי יהיו יושבי הראש של הוועדות השונות. החלוקה נעשית לפי יחסי הכוחות בין הסיעות השונות, ולכן נציגי סיעות הקואליציה זוכים בראשותן של ועדות יוקרתיות יותר, כמו ועדת חוץ וביטחון וועדת הכספים, אך על פי הנוהג כמה מראשי הוועדות באים מן האופוזיציה.

לדיונים המקצועיים והמעמיקים האופייניים לוועדות מוזמנים מדי פעם בעלי מקצוע מומחים כדי להציג את עמדותיהם בנושא הנידון. בגלל מורכבות הנושאים, עבודת החקיקה דורשת היוועצות במשפטנים ובכלכלנים. לעתים הוועדה מזמינה בעלי תפקידים רשמיים כדי שימסרו לה מידע על פעולותיהם. על פי החוק הוועדות יכולות לחייב שרים, ואף את ראש הממשלה, להופיע לפניהן, אולם אין לוועדות סמכות לחייב עדים להעיד לפניהן. זהו אמצעי המצוי בידי הכנסת לפיקוח על הממשלה.

בגלל הרכבן של הוועדות, הדיונים המתנהלים בהן הם מקצועיים יותר מן הדיונים במליאת הכנסת. חברי הוועדות הם בדרך כלל בעלי ידע מקצועי בתחום עיסוקה של הוועדה. למשל, בוועדת חוץ וביטחון משתתפים בדרך כלל קצינים בכירים במילואים, ביניהם רמטכ"לים לשעבר, ורבים מהחברים בוועדת חוקה, חוק ומשפט הם משפטנים בהכשרתם ובהשכלתם.

בניגוד לדיוני המליאה, דיוני ועדות הכנסת סגורים לקהל ואסור לחברי הכנסת לדווח על הנאמר בהן. לקואליציה יש רוב בכל הוועדות, ובדרך כלל מוטלת על חברי הוועדות משמעת סיעתית.

להלן שמותיהן של ועדות הכנסת הקבועות ותחומי העיסוק של כל ועדה:

1. ועדת הכנסת
עוסקת בתקנון הכנסת, בחסינותם של חברי הכנסת, בבקשות לנטילת החסינות ובסדרי עבודת הכנסת, קובעת את תחומי הפעולה של הוועדות השונות ומתאמת ביניהן; מקבלת החלטות לאיזו מוועדות הכנסת תועבר הצעת חוק; מעבירה פניות מן הציבור אל ועדות הכנסת ואל יו"ר הכנסת, מטפלת בתשלומים לחברי כנסת.
בוועדת הכנסת מתקבלות החלטות הנוגעות לעבודת הכנסת. הוועדה דנה בתלונות של חברי כנסת נגד יו"ר הכנסת ובערעורים של חברי כנסת על החלטות נשיאות הכנסת, ולכן היא חשובה מאוד בעיני חברי הכנסת. בין תפקידיה מצוי גם נושא הסרת חסינותו של חבר כנסת. בסמכותה להציע לכנסת להעביר את נשיא המדינה מכהונתו.

2. ועדת הכספים
עוסקת בענייני הכספים של המדינה: תקציב המדינה, המסים לסוגיהם, מלוות, מטבע חוץ, בנקאות ושטרי כסף, הכנסות המדינה והוצאות המדינה. העיסוק בנושאים אלה מקנה לוועדת הכספים עוצמה רבה.

3. ועדת הכלכלה
עוסקת במסחר ובתעשייה, באספקה ובקיצוב, בחקלאות ובדיג, בתחבורה לענפיה השונים, בתכנון ובתיאום כלכלי, בפיתוח, ברכושם של הערבים הנפקדים, ברכושם של היהודים מארצות אויב, בעבודות ציבוריות, בשיכון.

4. ועדת חוץ וביטחון
תחומי עיסוקה הם יחסי החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה. בוועדה חברים גם חברי כנסת מן האופוזיציה. השתתפותם בוועדה חשובה מבחינה ציבורית ומאפשרת לאופוזיציה לחוות דעתה על פעולות הממשלה ועל מדיניותה בנושאים אלה, ומבחינת הממשלה - השתתפותם מאפשרת לממשלה השגת הסכמה ציבורית רחבה למדיניותה או לפעולותיה.

5. ועדת חוקה, חוק ומשפט
עוסקת בחוקת המדינה, בחוקי היסוד, בחוקים הרגילים ובסדרי המשפט.

6. ועדת החינוך והתרבות
עוסקת בחינוך, בתרבות, במדע, באמנות, בשידור, בקולנוע ובתרבות הגוף.

7. הוועדה לענייני ביקורת המדינה
עוסקת בקשר עם מבקר המדינה ועם נציב תלונות הציבור, במעמדם ובסמכויותיהם של המבקרים הפנימיים, בסמכויות המבקר על פי חוק מבקר המדינה.

8. הוועדה לקידום מעמד האישה
עוסקת בקידום מעמד האישה לקראת שוויון בין המינים בישראל, במניעת אפליה הנובעת ממין או מנטייה מינית, בהקטנת הפערים בכלכלה ובשוק העבודה, במאבק באלימות כלפי נשים.

9. הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
בין שאר עיסוקיה: קובעת מדיניות מחקר ופיתוח אזרחי בישראל ומטפלת בקידומם של טכנולוגיות מתקדמות ומכוני מחקר, בקרנות מחקר, במועצה הלאומית למחקר ופיתוח.

10. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
עוסקת בעלייה וקליטה, בטיפול ביורדים, בחינוך יהודי וציוני בגולה.

11. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
עוסקת בין השאר בעבודה ובביטחון סוציאלי, אחראית על המוסד לביטוח לאומי, מטפלת בהבטחת הכנסה, בבריאות, בסעד, בשיקום, בנכים ושיקומם, בעבריינים צעירים, בגימלאות.

12. ועדת הפנים ואיכות הסביבה
עוסקת בנושאים מתחום השלטון המקומי, בניין ערים, כניסה לישראל, מרשם אוכלוסין, אזרחות, עדות, ארגון הדתות של יהודים ושל לא יהודים, משטרה ובתי סוהר.

בכנסת פועלות גם כמה ועדות שהן משותפות לשתי ועדות קבועות. למשל:
הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון
ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת חוץ וביטחון. עוסקת במרכיבי תקציב הביטחון של המדינה, בודקת אותו ומאשרת אותו.

לחלק מן הוועדות הקבועות יש ועדות משנה העוסקות בעניינים ספציפיים יותר, למשל:
הוועדה לפניות הציבור
ועדת משנה של ועדת הכנסת. עוסקת בטיפול בפניות הציבור ובתיווך בין האזרח לבין הממסד. הפניות אליה הן בכתב.

קראו עוד:

הכנסת כרשות מחוקקת
הכנסת כרשות המבקרת ומפקחת על הממשלה

הערות:

  1. מספר חברי הכנסת - 120 הוא כמניינם של חברי "כנסת הגדולה", שהיא המוסד העליון שהנהיג את היישוב היהודי בארץ במאות הראשונות של תקופת בית שני.
  2. מושב הכנסת - שנת עבודה של הכנסת, ובה שני כנסים: כנס חורף וכנס קיץ. בכל מושב, הכנסת חייבת לקיים ישיבות במשך 8 חודשים לפחות.
  3. כינוס מיוחד של הכנסת במהלך הפגרה נערך לפי בקשה שמגישים 30 חברי כנסת, או לפי דרישת הממשלה. הבקשה מוגשת במקרים שבהם יש דחיפות בכינוס הכנסת.
  4. פרוטוקול הכנסת מתפרסם ב"דברי הכנסת", המצויים בספריות ופתוחים לעיון הקהל.
  5. ההצבעות בכנסת מתבצעות בדרכים שונות: בהרמת ידיים, בהצבעה אלקטרונית, בהצבעה אישית-שמית או בהצבעה חשאית.
  6. סגני יו"ר הכנסת ממלאים את מקומו של היו"ר בהעדרו, מסייעים לו בתפקידיו השונים ומנהלים איתו בתורנות את ישיבות המליאה. הסגנים נקבעים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, וזאת תוך מתן ייצוג לסיעות המרכיבות את הממשלה.
  7. סיעה היא בדרך כלל נציגות של מפלגה בכנסת, אך יש סיעות המהוות צירוף נציגויות של כמה מפלגות שהסכימו ביניהן לפעול בכנסת במשותף, כלומר יצרו ביניהן מעין ברית. דוגמה לסיעה כזאת היא סיעת "יהדות התורה", שהיא איחוד של שתי סיעות: "אגודת ישראל" ו"דגל התורה".
ביבליוגרפיה:
כותר: מבנה הכנסת ומוסדותיה
שם ספר: אזרחות - האתגר : פרקי אזרחות לחטיבה העליונה, ידע עם ומדינה
מחבר: נוה, ניסן
תאריך: 2001
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. יועץ מדעי : פרופ' בנימין נויברגר.