חיפוש
עזרה
עזרה לעמוד הבית מאגר עזרה לעמוד הבית מאגר

עמוד הבית > משטר ובחירות

הזכות לבחור: הצבעה ובחירות

רמות

מדי שנים אחדות האזרח אמור ללכת לקלפי כדי לבחור את נציגיו בבית-הנבחרים, ובמדינות מסוימות – גם ברשות המבצעת (למשל, נשיא ארצות-הברית), למשך תקופת כהונה קצובה.

זו זכותו וזו גם חובתו. הליך הבחירות, כפי שכבר אמרנו, הוא המאפשר לאזרח היחיד להביע את דעתו בבחירת נציגיו ולפקח על עבודת הנציגים על-ידי היכולת להביע את אי-אמונו בהם, אם לא השביעו את רצונו, ולהחליפם בבחירות הבאות.

הבחירות במשטר דמוקרטי הינן כלליות, תקופתיות,
שוות, תחרותיות, חופשיות, ובדרך-כלל גם חשאיות.

חשוב שנזכור כי מאפיינים אלה של הבחירות הינם עקרונות חדשים למדי בהיסטוריה האנושית, וגם במדינות שנחשבו לדמוקרטיות במאות הקודמות לא כולם היו נהוגים.

בחירות כלליות:

 בכל המדינות הדמוקרטיות בימינו, כל אזרחי המדינה, מעל סף גיל הקבוע בחוק, ללא הבדל דת, גזע, מעמד ומין, זכאים להשתתף בבחירות. רוב המדינות מוציאות מכלל זה אסירים, לקויים בשכלם וחולי-נפש. יש אפילו מדינות, דוגמת אוסטרליה, המחייבות את אזרחיהן להצביע בבחירות.

בחירות תקופתיות:

 הבחירות נערכות מדי תקופה קצובה הקבועה בחוק. יש מדינות שאינן מאפשרות בשום מקרה שינוי של מועד הבחירות, ואחרות שבהן חוק המדינה קובע נהלים מדויקים לשינוי המועד, אם יש סיבה מוצדקת לכך.

בחירות שוות:

לכל בוחר יש קול אחד, השווה לקולו של כל אזרח אחר. בהקשר זה נשוב ונזכיר כי מאפיין זה חדש יחסית, ועד לפני כמה עשרות שנים היו מדינות שבהן ניתן משקל שונה לקולם של בני מעמדות שונות.

בחירות תחרותיות:

 בחירות הינן דמוקרטיות רק אם הן תחרותיות ומאפשרות בחירה בין חלופות. בחירות הינן תחרותיות אם הן מציגות לבחירת הציבור לפחות שתי אפשרויות של מצע מדיני [מערכת של עקרונות והנחות-יסוד], המיוצגות על-ידי מועמדים חלופיים. כל אזרח או קבוצת אזרחים יכולים באופן עקרוני להיות מועמדים בבחירות, וכל בוחר יכול לבחור את הנציגים הטובים בעיניו מבין המועמדים החלופיים. במדינות הגוש הקומוניסטי, המכנות את עצמן דמוקרטיות עממיות, הייתה עד לאחרונה רק מפלגה אחת שהועמדה לבחירה – המפלגה הקומוניסטית. גם באותן מדינות בגוש הקומוניסטי שבהן התייצבו לבחירות מפלגות נוספות, הופעל לחץ על-ידי השלטון לא להצביע בעדן. ברור כי בחירות כאלה אינן אלא בחירות למראית-עין, מכיוון שאין לבוחר אפשרות אלא לבחור במפלגת השלטון.

בחירות חופשיות:

בחירות חופשיות מתנהלות באווירה של חופש לכל פרט ולכל קבוצה חברתית – מהצד האחד, להביע את דעתם ולבחור את נציגיהם ללא כפייה וללא פחד; ומהצד האחר, להציג את מועמדותם לבחירה.

בחירות חשאיות:

על-מנת להבטיח חופש בחירה, הליך הבחירות הינו חשאי בדרך-כלל.
פתק ההצבעה החשאי הוא אחד האמצעים העיקריים להגנה על היחיד המצביע מפני השפעות חיצוניות בשעה שהוא מפעיל את זכות ההצבעה שלו. השימוש בפתק כזה הונהג לראשונה בשנת 1856 באוסטרליה.


ביבליוגרפיה:
כותר: הזכות לבחור: הצבעה ובחירות
שם ספר: רב שיח עם הדמוקרטיה : עקרונות וכללי המשחק
תאריך: 2001-2003
הוצאה לאור : רמות
הערות: 1. בשער גם: המכון לחקר הטיפוח בחינוך ליד המועצה הארצית של נשים יהודית בארה"ב. האוניברסיטה העברית בירושלים. בית הספר לחינוך. ‬
2. 4 כר' (ספר א-ד): ספר א. עקרונות וכללי משחק של הדמוקרטיה, זכויות האדם והאזרח, חירות ושוויון ; ספר ב. האזרח הריבון, שלטון החוק ; ספר ג. רשויות הממשל, להיות אזרח: תרבות פוליטית והשתתפות אזרחית, דמוקרטיה במשבר ; ספר ד. מדינת הלאום, מיעוטים לאומיים בדמוקרטיה והמיעוט הערבי בישראל.
3. יצא לאור בתמיכת הקרן על שם סמואל ורשאור ארה"ב, והקרן על שם קלמן ואידה וולנס ארה"ב.
הערות לפריט זה: 1. מתוך ספר שני, עמ' 57-58. עורכים:  קרי דרוק, חיים אדלר, ישראלית רובינשטיין, אילנה פלזנטל.
זכותי לדעת מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית