חיפוש
עזרה
עזרה לעמוד הבית מאגר עזרה לעמוד הבית מאגר



עמוד הבית > חוקים

חוק יסוד: הממשלה
מחבר: גיל נבו

המרכז המשפטי לילדים ולנוער

מהי ממשלה?

הממשלה היא הזרוע שמבצעת בשביל המדינה את החוקים שחוקקה הכנסת, שהיא הזרוע המחוקקת. כך, לדוגמא, אם נקבע חוק לחינוך חובה, על שר החינוך לבצע את החוק ולדאוג שבתי הספר יפעלו לחינוך ילדי ישראל. הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים האחראים על משרדים (נושאים) שונים, כגון משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד הבריאות ועוד. הממשלה מוסמכת גם לעשות בשם המדינה כל פעולה נוספת שאינה כלולה בתחום פעילותו של משרד מסוים.


 (זכויות יוצרים: דניאל פוירשטיין)

האם כל אחד יכול להתמנות לשר בממשלה?

חוק יסוד הממשלה מטיל מגבלות על מינוי שרים. לדוגמא, מי שאינו אזרח ישראלי אינו יכול להתמנות לשר. גם מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר אינו יכול להיות שר. באופן עקרוני, מגבלות אלו אמורות לשמור על כך שהשרים יהיו אנשים ראויים וישרים.

מי קובע כיצד תורכב הממשלה?

ממשלה חדשה מורכבת לרוב אחרי בחירות לכנסת. לכן, נשיא המדינה מטיל את התפקיד של הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, שהוא בדרך כלל זה שעומד בראש המפלגה שקיבלה בבחירות את מספר הקולות הרב ביותר. חבר הכנסת שהנשיא בחר מנסה להרכיב ממשלה בזמן שנקבע בחוק. אם לא הצליח להרכיב ממשלה, ניתן למנות חבר כנסת אחר להרכבת הממשלה. אם גם חבר כנסת זה אינו מצליח, מתקיימות בחירות חדשות.

מה קורה כאשר מורכבת ממשלה?

חבר הכנסת שמרכיב את הממשלה עומד בראשה, והוא נקרא ראש הממשלה. הממשלה מתייצבת בפני הכנסת ומודיעה מהן תוכניותיה (מהם קווי היסוד שלה), לדוגמא, אם היא בעד שיחות שלום, אם היא תשקיע יותר בחינוך וכו'. כמו כן, הממשלה מודיעה לכנסת מיהם השרים שיכהנו בה, והכנסת מצביעה ומאשרת שזו תהיה הממשלה.

מה קורה אם ראש הממשלה אינו יכול להמשיך ולכהן?

אם ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידו מכל סיבה (למשל, במקרה של מחלה קשה, כמו שקרה עם ראש הממשלה אריאל שרון), ניתן למנות ממלא מקום לראש הממשלה אשר ינהל במקומו את ישיבות הממשלה. אם חלפו 100 ימים שבהם ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידו, ממלא מקום ראש הממשלה מתמנה למלא את התפקיד באופן קבוע.

האם ניתן לפטר שר או ראש ממשלה?

אם ראש הממשלה מורשע בעבירה חמורה, צריכה ועדה מיוחדת של הכנסת להחליט אם הוא עדיין ראוי לכהן בתפקידו. אם שר או סגן שר הורשעו על ידי בית משפט בעבירה, רואים זאת כאילו התפטרו ביום מתן פסק הדין. ייתכן גם מצב שבו ראש ממשלה מחליט להתפטר ואז רואים בכך כאילו כל הממשלה התפטרה. כאשר שר מתפטר, נכנסת התפטרותו לתוקף בתוך 48 שעות. גם הכנסת יכולה לפטר את הממשלה, וזאת, כאשר רוב חברי הכנסת מצביעים, בהצבעה שנקראת "אי אמון", ומבקשים שהנשיא ימנה חבר כנסת אחר שירכיב ממשלה.

מה יכול ראש ממשלה לעשות אם הכנסת מתנגדת לממשלה?

ראש הממשלה שרואה שהכנסת מונעת פעילות של הממשלה, יכול, בהסכמת הנשיא, לפזר את הכנסת. במקרה כזה יכולים רוב חברי הכנסת לבקש מהנשיא להטיל על חבר כנסת אחר להרכיב ממשלה. אם לא הוגשה בקשה כזו, או שחבר הכנסת שקיבל את המשימה לא הצליח להרכיב את הממשלה - ייערכו בחירות חדשות.

האם השרים יכולים לעשות הכל בעצמם?

התשובה שלילית. חוק היסוד קובע כי הממשלה יכולה להעביר סמכויות בין השרים, והשרים יכולים לתת לעובדי המדינה לבצע פעולות בשמם. זאת - חוץ מהסמכות לקבוע תקנות, שהן חוקים בדרגה נמוכה יותר מחוקי המדינה שהכנסת מחוקקת, המהוות כללים כיצד לבצע את החוק.

האם דיוני הממשלה פתוחים לכל?

חוק היסוד קובע כי הדיונים בכמה ועדות אינם גלויים. כלומר, יהיו חשאיים, כגון בנושאי ביטחון המדינה, יחסי חוץ ודיונים אחרים שהסודיות בהם חיונית למדינה.

מה תפקיד הממשלה במצב חירום?

הסמכות להכריז על מצב חירום היא בידי הכנסת, אך הדבר יכול להיעשות גם ביוזמת הממשלה. כך, במקרה שבו מצב חירום במדינה אינו מאפשר את כינוס הכנסת, יכולה הממשלה לקבוע מצב חירום לזמן קצר. במצב חירום כזה יכולה הממשלה להתקין תקנות (כללים) כדי להגן על המדינה ועל ביטחון הציבור ולשמור על קיום האספקה והשירותים החיוניים לתושבי המדינה. תקנות אלו יכולות לשנות כל חוק, לקבוע שהוא אינו תקף באופן זמני, או לקבוע בו תנאים אחרים. עם זאת, הדבר יכול להיעשות רק אם אין הוראה בחוק שאוסרת או מגבילה זאת. הממשלה היא אף זו שיכולה להחליט על פתיחה במלחמה. גם במקרה חירום, אי אפשר לשנות את חוק יסוד: הממשלה.

כיצד ניתן לשנות את חוק היסוד?

המחוקק, שהאמין שחוק יסוד: הממשלה כולל עקרונות חשובים ומרכזיים של מדינת ישראל, ביקש להגן על החוק כך שלא ניתן יהיה לשנותו בקלות. לכן קבע שיש צורך ברוב של חברי הכנסת כדי לשנותו (כלומר, מתוך 120 חברי כנסת בסך הכל, למעלה מ- 60 צריכים להצביע בעד שינוי החוק).


ביבליוגרפיה:
כותר: חוק יסוד: הממשלה
מחבר: נבו, גיל
שם ספר: חוקי המשחק : זכותי לדעת את חובתי
עורכת הספר: אלוני-סדובניק, רוני
תאריך: 2007
הוצאה לאור : לשכת עורכי הדין בישראל
בעלי זכויות: המרכז המשפטי לילדים ולנוער
הערות: 1. הזכויות על האיורים שמורות לדניאל פוירשטיין.
2. בראש השער: המרכז המשפטי לילדים ולנוער.
זכותי לדעת מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית